ליסבון – המדריך המלא למטייל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

ליסבון היא בירתה של פורטוגל, העיר הגדולה ביותר במדינה ומרכז כלכלי ותרבותי אשר הפכה בשנים האחרונות ליעד פופולרי הכובש את לבם של המבקרים בה.
עמוסת ניגודים, תוכלו למצוא בה מגוון תרבויות, אתרים וארכיטקטורה עשירה. שילוב של עבר ועתיד, אירופה ומזרח התיכון, מזג אוויר חם, תחבורה זולה ואווירה אותנטית – יעד אטרקטיבי עבור הצעירים והמבוגרים הפוקדים אותה. 

מידע בסיסי

שפה מדוברת: פורטוגזית
אוכלוסייה: כ-500,000
שטח: כ-100 קמ"ר
מטבע: אירו
שעה: ישראל 1- 
ויזה: לבעלי דרכון ישראלי אין צורך באשרה מיוחדת
חשמל: כמו בארץ, 220 וולט. השקע עצמו בעל 2 חורים עגולים
מים: מי הברז בטוחים וטובים לשתיה
טלפון למקרה חירום: שגרירות ישראל בליסבון – 00-351-21-0455500 | כתובת: Rua Antonio Enes, 16

Vasco da Gama Bridge
גשר ואסקו דה גאמה בליסבון

היסטוריה על קצה המזלג

לפי גרסה אחת העיר נוסדה על ידי הפיניקים ולפי אחרת על ידי היוונים. כך או כך, טוענות השמועות כי באותה העת העיר הייתה לא יותר מאשר שבע גבעות., ועל כן אחד משמותיה הוא "עיר שבע הגבעות". 

במאה ה-8 כבשו המורים את העיר ובמאה ה-12 מלך פורטוגל הראשון, דום אפונסו, כבש אותה מידם והיא הפכה במאה הבאה לבירת המדינה. במאה ה-16 התרחשה רעידת אדמה שהרסה את העיר כליל ואלפים מתושביה נהרגו, אך מיקומה הגאוגרפי והיותה נמל מסחר, אפשרו לה להבנות מחדש כיעד כלכלה מרכזי, עד המאה ה-18 בה התרחשה רעידת אדמה נוספת. גם לאחר זו נבנתה העיר מחדש. במהלך המאה ה-20 הייתה העיר למוקדן של שתי הפיכות ובמאה האחרונה, לאחר חתימת "אמנת ליסבון" היא שומרת על צביון שקט ונעים והפכה ליעד פופולרי לתיירים מכל העולם.

קהילה יהודית: בשיאה מנתה הקהילה היהודית בעיר עשרות אלפי יהודים, רבים מהם ממגורשי ספרד, ורוכזה בעיקר ברובע באיישה. חייהם היו לא קלים – במאה ה-15 רבים הוטבלו בכפיה ובמאה ה-16 נרצחו כ-3,500 מהם בפוגרום. מאז ועד המאה ה-19 מעט היהודים ששרדו את הזוועות שמרו את דתם בסתר וההערכה היא שכיום מונה הקהילה היהודית בעיר פחות מ-1,000 נפשות.

תחבורה

ההתניידות בעיר ביחס לשכנותיה באירופה נחשבת לקלה וזולה. העיר מרושתת היטב ומציעה שירות אוטובוסים, מטרו וחשמליות (טראם) והן שירות המוניות והאובר בה נחשב ללא יקר. רוב אמצעי התחבורה הציבוריים עובדים עד שעות יחסית מאוחרות (סביב 1:00 בלילה).

הגעה משדה התעופה: ניתן להשתמש בשירות המוניות המורשות של נמל התעופה הנמצאות מחוץ לאולם היציאה, באוטובוסים הציבוריים המגיעים אליו, או ב"אירובאס" – אוטובוס היוצא בכל 20 דקות ועוצר בתחנות מרכזיות בעיר. כל האופציות לא יקרות, כך שמומלץ לבחור בהתאם לכבודה עמה הגעתם. כך או כך, נמל התעופה נמצא יחסית במרכז העיר כך שהמרחק למלון בו תשהו יהיה לא רב כמעט בכל מקרה.

כרטיס ליסבון (Lisboa Card): כרטיס יומי שניתן לרכוש לפרקי זמן של 72-24 שעות ומאפשר נסיעה ללא תשלום לקשקאיש וסינטרה, נסיעה חופשית בחשמליות (למעט קווים 15 ו-28), אוטובוסים ומעליות המופעלים על ידי חברת Carris וכניסה מוזלת לחלק מהאטרקציות בעיר.

מונית: לא אמצעי התחבורה הזול ביותר בעיר אך ביחס למדינות שכנות מדובר באמצעי זול יחסית ומשתלם להשתמש בו כאשר מדובר ב-3 נוסעים לפחות.
עלות נסיעה: 10-15 אירו.

אובר: תחבורה שיתופית אותה ניתן להזמין באמצעות אפליקציה שבאמצעותה מבוצע גם התשלום. את תעריפי הנסיעה ופרטי הנהג ניתן לבדוק מראש ולרוב סך התשלום יהיה זול יותר לעומת מונית.
עלות נסיעה: לרוב עד 10 אירו.

אוטובוס: ישנן שתי תחנות מרכזיות – במרכז העיר ובפארק האומות, בהן קווים רבים שזמניהם משתנים ומחייבים בדיקה בזמן אמת.
עלות נסיעה: 1.8 אירו.

מטרו: ארבעה קווים המרשתים את העיר ומצטלבים ביניהם כך שניתן לעבור ביניהם ללא תוספת מחיר. בחלק מהתחנות ניתן להנות מיצירות אומנות וסך הכל מדובר בחוויה נוחה וידידותית.
עלות נסיעה: 2 אירו לכיוון (שימו לב כי העלות כוללת למעשה 1.5 אירו עבור הנסיעה ו-0.5 אירו עבור הכרטיס, כך שניתן לרכוש כרטיס נטען ולחסוך את עלות הכרטיס בנסיעה הבאה. מדובר בכרטיס אישי אותו יש להחתים גם ביציאה מהתחנה).

חשמלית: חמישה קווים המהווים את אמצעי התחבורה העיקרי בעיר – המרכזיים שבהם, קווים 15 ו-28 אינם כלולים בכרטיס היומי. חלק מהקרונות חודשו בסגנון "רטרו" וחלקם נותרו רטרו ממש, עתיקים וחורקים. אלו וגם אלו בדרך כלל צפופים למדי ויש להיזהר מכייסים.
עלות נסיעה: 3 אירו לנסיעה בודדת או 1.4 אירו לבעלי הכרטיס הנטען.

הפלגות: המעוניינים לעבור בין הגדה הצפונית והדרומית של העיר יכולו ליהנות משייט בנהר הטאגוס שיהווה זווית ראיה מרעננת על העיר והעושר הארכיטקטוני בה.

השכרת רכב: המטיילים בפורטוגל עם רכב יכולים לוותר עליו בהגיעם לליסבון. העיר יחסית לא ידידותית לרכבים, הרחובות צרים ומספר החניות מועט. אם בכל זאת בחרתם באמצעי זה, שימו לב ל"מכווני החניה" שיעזרו לכם למצוא חניה ולחנות. מדובר בתופעה לא חוקית אך מומלץ שלא להתעמת עמם ולשלם להם על "עזרתם" (0.5-1 אירו). זאת בנוסף לתשלום עבור החניה שיבוצע במדחן.

מזג אוויר

בשונה מהקור האירופי לו אנו רגילים בנסיעותינו ליבשת, בליסבון מזג האוויר ים תיכוני ומרבית השנה היא שטופת שמש. הקיץ חם ויבש והטמפרטורות הממוצעות בו עומדות על 28-16 מעלות אך הוא לח פחות לעומת הקיץ הישראלי. עונות המעבר מתונות – מזג אוויר נעים בשעות האור וקריר בלילות והחורף קריר וגשום עם טמפרטורות ממוצעות של 15-8 מעלות. הגשמים יורדים בממוצע 100 ימים בשנה, מנובמבר ועד אפריל.

תרבות ואתרי חובה

לא לחינם הוכרזה העיר כ"בירת התרבות האירופית" בשנת 1994 – לא משנה היכן תסתובבו תוכלו למצוא מוקדי עניין רבים, עושר סגנונות אדריכליים, מסעדות אותנטיות ושדרות רחבות.

אם תרצו להגיע לליבה הפועם של העיר הרי שכדאי לבקר ברובע הבאיישה אשר נבנה על הריסות המבנים שהותירה רעידת האדמה האחרונה. לעומת השכונה ה"חדשה", סיור באלפמה יתן לכם זווית ייחודית ואותנטית על העיר, כיוון שלא נפגעה כמו אזורים אחרים בעיר בעת אסון הטבע. 

אתרי חובה בעיר: טירת סאו ז'ורז'ה והתצפית ממנה; כיכר המסחר; שדרת העצמאות אוונידה דה ליברדאדה; קתדרלת סנטה מריה מאיור דה ליז'בואה; כיכר רוסריו; בזיליקת אשטרלה; המוזיאון הלאומי לאומנות עתיקה; אנדרטת התגליות; האקווריום; מנזר ז'רונימוש; מעלית סנטה ז'ושטה; מגדל בלם; ואיך אפשר שלא לציין את האלטיס ארנה – אולם כנסים גדול מימדים בו זכתה נטע ברזילי באירווזיון 2018.

lisbon view
גגות ליסבון – מראה מלמעלה

מקומיים ואווירה כללית

בסקרים שנערכו לאחרונה דורגה פורטוגל בין חמש המדינות הבטוחות בעולם, ואכן יעידו התיירים כי למעט כייסים, ניתן להסתובב בה בתחושת בטחון.

בחודשי חופשת הקיץ, המועדפים על מרבית המבקרים, נוסעים המקומיים לנפוש והעיר נותרת תוססת ושמחה ומאוכלסת בעיקר בהמוני התיירים. באמצע ספטמבר חוזרים הסטודנטים, אווירה סתווית ממלאת את העיר ועד גשמי נובמבר תוכלו ליהנות מחיי לילה אותנטיים לצד המקומיים, הידועים בעולם כחמים וחובבי הנאות. 

התמצאות

העיר מחולקת לרובעים השונים זה מזה ולכל אחד מהם ייחוד וקסם משל עצמו.

באיישה: רובע הגובל בנהר הטז'ו. נבנה מחדש לאחר רעידת האדמה האחרונה וניתן למצוא בו כיכרות יפהפיות, שדרות המקשרות ביניהן, בתי קפה ומסעדות. זהו ליבה הפועם של ליסבון, אזור שוקק חיים בשעות היום ועד שעות הערב. 

שיאדו: רובע הבנוי על גבעה אך נגיש לתחבורה ציבורית ונחשב למרכזי ביותר. זהו מרכז השופינג של העיר ותמצאו בו את הרשתות המוכרות לצד מותגי יוקרה, אך גם בתי קפה, מוזיאונים, מנזרים ותאטראות.

אלפמה: הרובע העתיק של ליסבון. שוכן במעלה גבעה תלולה ופחות נגיש לתחבורה ציבורית. בנוי סמטאות צרות הנותנות הצצה על עברה של העיר, נקודות תצפית מרהיבות ופעמיים בשבוע מתקיים בו שוק פשפשים שחובה לבקר בו.

באירו אלטו: חובבי השופינג ייהנו מאזור זה הבנוי כמדרחוב בו שזורות גלריות וחנויות בוטיק מקומיות. בנוסף, זהו האזור בו מרוכזים חיי הלילה של ליסבון והוא שוקק ברים מקומיים צפופים ושמחים. 

בלם: נמצאת כחצי שעת נסיעה מהמרכז. שכונה שמורה שיחסית לא נפגעה במהלך רעידות האדמה ומומלץ להקדיש יום לשוטטות בפארקים הציוריים, הכנסיות והמונומנטים בה. 

אוכל

המטבח הפורטוגזי ידוע בעיקר במאכלי ים ולמעשה מדובר במדינה הצורכת הכי הרבה דגים ומאכלי ים ביחס לשאר מדינות אירופה. אלו משתלבים יפה עם יין שגם הוא בין המשקאות הפופולריים באזור, בעיקר יין הפורט המתקתק. זה ככל הנראה יעד פחות מוצלח עבור מי שחפץ באוכל רחוב, אך המסעדות המקומיות מגוונות למדי כך שסביר להניח שלא תתאכזבו.

כמו בכל יעד, ככל שתתרחקו ממרכז העיר המחירים יהיו נוחים יותר ותוכלו ליהנות מחברתם של המקומיים.

חשוב לדעת: הלחם והמתאבנים המוגשים למרכז השולחן אינם בחינם. במידה ותאכלו מהם תחויבו לכל הפחות במחיר של 1-2.5 אירו לאדם ומקובל לבקש מהמלצר לקחת אותם במידה ואינכם מעוניינים בהם.

טיפ: נהוג להשאיר טיפ של 5-10% ולא יותר.

הופעות, מוזיקה וחיי לילה

פאדו הוא סגנון המוזיקה המזוהה עם ליסבון וגם צורת הבילוי המקובלת בה – האזנה לו. מדובר במוזיקה עממית, מלנכולנית, המקבילה לבלוז האמריקאי. אך אל תטעו, חובבי הריקודים והשתייה יוכלו לקחת תחבורה ציבורית לאזור באירו אלטו והשכונות הסמוכות לו, שם ימצאו מבחר פאבים ומועדוני לילה.

חשוב להיערך לכך שהשתייה איננה זולה ביחס לערים גדולות אחרות באירופה, וכי לעתים יש מינימום כניסה אותו תידרשו לשלם.

קניות

חובבי המיינסטרים וחנויות היוקרה ימצאו את מבוקשם בעיקר ברובעים באיישה ושיאדו בהם מרוכזות הרשתות הגדולות. לחובבי הקניונים, או מי שנתקל ביום גשום, מומלץ להגיע לאחד הקניונים: קולומבו (בו נמצא סניף של פריימרק), אומריירש או ואשקו דה גקמה. עבור אאוטלט תידרשו להרחיק כ-35 דקות נסיעה מעבר לנהר, לפריפורט-אאוטלט.

עבור שווקים מקומיים, חנויות בוטיק ודוכני אמנים כדאי להגיע לשכונת פרינספה ריאל, שוק הפשפשים בשכונת אלפמה ומדרחוב פקטורי בו מתקיים בימי ראשון שוק אמנים.

לינה

העיר מרושתת במלונות רבים מהם תוכלו לבחור בהתאם לתקציב שברשותכם. אופציה נוספת היא לינה בדירה דרך Airbnb, או הוסטל. 

לפני בחירת המקום וביצוע התשלום מומלץ לבדוק את מיקומו, המרחק ממרכז העיר, נגישות לתחבורה ציבורית והן לבחון את הטופוגרפיה של האזור. 

הרובעים המרכזיים בהם מרבית אתרי התיירות הם באיישה ושאידו וזהו גם אזור הלינה המומלץ. חשוב לשים לב שבאיישה נחשב למישורי ואילו שיאדו הררי, שניהם נגישים לתחבורה ציבורית אך בטיול עם ילדים, מבוגרים או בעלי מגבלה כלשהי כדאי לקחת זאת בחשבון.

עבור מי שרוצים לישון בקרבת חיי הלילה מומלץ ללון בשאידו או באירו אלטו. שניהם יפהפיים, רומנטיים וחיי הלילה בהם תוססים, אך שימו לב כי שניהם על גבעות תלולות. מי שיבחרו לישון ברובע אלפמה יהנו מאווירה אותנטית לצד המקומיים ועברה העשיר של העיר, כמתואר בסרטים. היא נוחה פחות להליכה וגם פחות מטופחת, אך מציעה חוויה מיוחדת.

פשוט מדריכים

כל מה שרציתם לדעת על פורטוגל