תפריט
כמעט כולם, כאשר הם יוצאים לחופשה בחו"ל, בוחרים באירופה. זה לרוב זול, זה קרוב, וזה יפה ונוח. מי צריך יותר מזה? אבל אם הייתה לכם האפשרות ללכת לנפוש במקום שעליו האירופאים עצמם חולמים, במקום שאותו הם היו רוצים לראות, ודאי שזה כבר היה עדיף, לא?
חבל אלגרבה (Algarve) ממוקם בדרום פורטוגל, והוא מתפרש על כל גבולה הדרומי. החל מהאוקיינוס האטלנטי במערב, ועד לגבול עם ספרד במזרח, ולכל אורך רצועת החוף הדרומית של פורטוגל, בואכה מיצרי ג'יברלטר. חבל הארץ הזה ידוע בכל העולם כאידאלי לנופשים, שכן מזג האוויר בו מצוין ותשתיות התיירות שלו מפותחות במיוחד. בשל העובדה שהוא מהווה את היעד המועדף לחופשה עבור אירופאים רבים, פורטוגזים ושאינם פורטוגזים כאחד, אתם יכולים להיות בטוחים שהכל בו מותאם לתיירים בכל תקציב.
בנוסף, בשל המיקום האסטרטגי של חבל הארץ הזה, תמצאו בחבל אלגרבה שלל פעילויות לכל הגילאים, פעילויות שיתאימו לכל סגנון טיול. זה לא משנה אם אתם מעדיפים לרבוץ על החוף לעשות בטן גב כל היום, לעבור בין ספורט אקסטרים במים לספורט אקסטרים ביבשה לכל אורך החופשה או לבקר במוזיאונים עד שתצטננו מהמזגן, אתם יכולים להיות בטוחים שחבל אלגרבה יוכל למלא את משאלותיכם.
נוסף על הטבע המהמם את החושים של חבל אלגרבה, הוא מצטיין גם בערים מרשימות שיש בהן יותר מאשר תשתיות טכניות לתיירים. אלגרבה הוא חבל ארץ עשיר מאוד מבחינה היסטורית, והערים שלו ראו פנים רבות לאורך מאות ואלפי שנות קיומן. מומלץ מאוד שלא לוותר על ביקורים באתרים ההיסטוריים ונקודות העניין שהערים, העיירות והכפרים באלגרבה משופעים בהם. נסקור כאן דוגמאות לאתרים שכאלו בכמה ערים גדולות, על מנת לתת לכם מושג במה מדובר.
פארו היא בירתו של חבל אלגרבה, החופף בשטחו למחוז פארו. היא עיר עתיקה ביותר, ונמצאו עדויות להתיישבות בה עוד מתקופת האבן הקדומה. כבר לפני אלפי שנים הייתה פארו (בגלגוליה הקודמים) עיר חשובה, שהפכה לחשובה אפילו יותר תחת שלטון האימפריה הרומאית. לעיר יש גם היסטוריה יהודית מפוארת, שכן יהודים התיישבו בה בהזמנת מלך פורטוגל החל מהמאה השמונה עשרה. באמצע המאה העשרים הידלדלה הקהילה בעקבות הגירת חבריה לערים אחרות עד שנעלמה לגמרי, ובמקום נותר מוזיאון ובית עלמין המעידים על ההיסטוריה שלה.
השער של הצד הפונה אל הים של פארו הוא בעל חשיבות היסטורית גדולה, ונמצא במקומו עוד מתקופת המורים (כלומר מלפני יותר מאלף שנים). בתחילת המאה התשע עשרה עוצב השער מחדש על ידי אדריכל איטלקי מפורסם, וזאת על מנת ליצור קבלת פנים מרשימה למגיעים לפארו מכיוון הים (ואלו היו רבים מהמבקרים). השער, המעוצב בסגנון נאו קלאסי ומעוטר בצריחים ופעמון ברונזה גדול, בהחלט משרה אווירה של כניסה למקום חשוב.
בעת המעבר בו תוכלו לראות את השרידים מהתקופה המורית לפתח הזה, הקבוע בחומה עוד מתקופתם. המיקום האסטרטגי של פארו הוביל לכך שחומה ביצרה אותה מכל הכיוונים, חומה שניתן להתרשם ממנה עד היום. החומה נבנתה עוד לפני התקופה הרומית, ועברה מספר שיפוצים לאורך אלפי השנים שעברו מאז.
החלק הבנוי ביותר של חומות פארו (Muralhas de Faro) ניתן לצפייה באזור של קשת המנוחה (Arco do Repouso) שנבנתה על ידי הח'ליף אלמוחד. הקשת הזו, יחד עם קשת שער העיר וקשת השער החדש (Arco da Porta Nuova) היוו את שלוש הכניסות העיקריות לעיר העתיקה.
לחופיה של פארו נמצאת שמורת הטבע המוגנת רייה פורמוזה, המשתרעת לאורך כשישים קילומטר של חוף. שמורת הטבע הזו היא פלא בראשיתי, ותוכלו לראות בה מגוון עצום של בעלי חיים (בדגש על ציפורים). בנוסף, זהו מקום מצוין לחוות בו את החיים המסורתיים של האזור. תמצאו כאן דייגים המשתמשים בשיטות דיג מסורתיות על מנת לצוד את דגי השמורה (בצורה מבוקרת כמובן), נוסף על חוות לגידול של צדפות ושאר פירות ים.
ההגעה אל שמורת הטבע נעשית באמצעות שיט מאורגן מחופי פארו. במהלך השיט תוכלו לעיתים לקבל גם הסברים על חיי הטבע בשמורה ועל דרכי החיים המסורתיות שואתן תראו, בהתאם להיצע של חברת התיירות המארגנת את השיט.
המוזיאון הזה נוסד בסוף המאה התשע עשרה (1894 ליתר דיוק), והוא השני העתיק ביותר באלגרבה. באמצע המאה הקודמת הוא הועבר למשכנו הנוכחי, מבנה מהמאה השש עשרה ששימש בעבר כמנזר.
חלקו הארי של המוזיאון מוקדש לממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הרומית, אז הייתה פארו עיר חשובה במיוחד. תמצאו כאן פסיפסים בני אלפי שנים, פסלים של קיסרי רומי (אדריאנוס ואגריפס) ועוד. בחלקים אחרים של המוזיאון תמצאו תערוכות המוקדשות לנושאים שונים, וביניהם אוסף של פריטים שנאספו מכנסיות ומנזרים שנחרבו או נסגרו בפארו.
הארמון הזה משנת 1840 יזכיר לכם שפארו הייתה מקום מגוריהם של אצילים ובעלי ממון. על אף שהוא נבנה בתקופה מאוחרת יותר, הארמון עוצב בסגנון רקוקו (הסגנון שאחרי הבארוק, שלט באירופה לתקופה קצרה) והוא מלא בפרסקאות ובאולמות בעיצוב תואם. עם הכניסה אליו תעברו בבת אחת מהאווירה התיירותית ושטופת השמש של חופי אלגרבה, אל כובד הראש המאפיין ארמונות אצילים אירופאים.
הארמון הזה עמד בתור כמעט חורבה במשך זמן רב, עד שלפני כמה שנים עבר שיפוץ מקיף והפך לאחד ממלונות אתרי המורשת הפזורים לאורכה ולרוחבה של פורטוגל. אם תרצו להרגיש כמו בני אצולה אירופאים, תוכלו לשכור לעצמכם חדר במלון וכך ליהנות הן מהעיר הגדולה באלגרבה, והן ממנעמי חיי החברה הגבוהה.
מוזיאון זה, שהיה בעברו אחד משני בתי הכנסת ששימשו את הקהילה היהודית הקטנה של פורטוגל, נקרא ב-2007 על שמו של יצחק ביטון שהיה בין מייסדי הקהילה. במוזיאון מרוכזים פריטים רבים הקשורים לקהילה שהייתה פה במשך יותר ממאה וחמישים שנה, וביניהם רהיטים, ספרים, תשמישי קדושה ועוד. בדלפק הקבלה תוכלו לרכוש מזכרות, סרטי וידאו ואפילו יין כשר.
בצמוד למוזיאון נמצא בית הקברות היהודי של פארו, שבו נקברו יהודים במשך כמאה שנים ושעבר שיפוץ נרחב עד שנפתח בצורתו הנוכחית בשנת 1993. המצבות בבית העלמין מעוצבות בסגנון ספרדי, ובמקום נמצא גם בית ההספדים שבו נערכה הטהרה למתים.
אלבופיירה היא אחת הערים המפורסמות בחבל אלגרבה, על אף שהיא לא הגדולה או המרשימה ביותר. היא מהווה אבן שואבת להמוני תיירים בכל עונה, בעיקר בשל העובדה שהיא נמצאת במיקום די אידאלי בין פארו ולאגוש, על רצועת החוף הדרומית. אזור הבילוי העיקרי של העיר הוא ארייאס דה סאו ג'ואאו (Areias de Sao Joao), שבו מרוכזים רבים מהמלונות ובו מתנהלים חיי הלילה של אלבופיירה. החלק השני הוא העיר העתיקה, שבה מתגוררים תושבי אלבופיירה ובה מרוכזת האדריכלות הערבית העתיקה והאותנטית של המקום.
אם אתם רוצים ליהנות מטיול רגלי נינוח באווירה היסטורית וסמטאות צרות וקסומות, העיר העתיקה של אלבופיירה היא המקום הנכון. לא מדובר בטיול ארוך, שכן העיר העתיקה היא צנועה בגודלה ואפשר לטייל בה במשך קצת יותר משעה, אך בהחלט מדובר בבילוי נחמד אחרי יום שלם של טיולים ואטרקציות.
בסימטאות השונות תוכלו להיחשף לחיי היום יום של תושבי אלבופיירה, והן עצמן מרוצפות בעיצוב פורטוגזי האופייני לעיירות קטנות כמו אלבופיירה. בנוסף, בשל הקרבה שלה לחוף האוקיינוס, תעייה עיוורת בין הסמטאות תוביל אתכם בסופו של דבר לנוף המדהים של החופים של אלבופיירה (ובעיקר חוף פנקו, Praia do Peneco). שביל קצר העובר בתוך סלע גדול יוביל אתכם מרחוב החמישי באוקטובר (Rua 5 de Outubro) היישר אל החוף.
המוזיאון הזה ממוקם בחלק ההיסטורי של העיר, צמוד לחוף הים, ושוכן במבנה שהיווה פעם את בית העירייה. זהו אתר חובה לביקור עבור מי שמתעניין בהיסטוריה העשירה של אלגרבה בכלל ואלבופיירה בפרט, שכן מוצגים בו מגוון רחב של פריטים מתקופות היסטוריות רבות מספור. תמצאו כאן מוצגים מהתקופה הפרי היסטורית, מתקופת האימפריה הרומית, מהכיבוש המוסלמי של פורטוגל, ימי הביניים ועוד. בין המוצגים המרשימים ביותר ניתן למנות כלי קיבולת נאוליטי, ממצאים ארכיאולוגיים מוילה רומאית שהתגלתה בעיר ופריטים דתיים שהובאו מהכנסייה העתיקה של אלבופיירה.
פרט מעניין על המוזיאון הוא שכמעט כל המוצגים בו נאספו על ידי אדם אחד ויחיד, הכומר חוזה מנואל סמדו, שהיה הראש של הסוכנות התיירותית של אלבופיירה באמצע המאה העשרים.
אם אתם מתעניינים בארכאולוגיה, ודאי תרצו להגיע לחורבות האללו של טירה מימי הביניים, שרבים מחלקיה השתמרו באופן מרשים. הטירה שוכנת בתוך נוף ים תיכוני קלאסי, הכולל עצי זית וחרוב. היא נוסדה במקור על ידי המורים במאה השתיים עשרה, ונכבשה על ידי הנוצרים לא הרבה זמן אחר כך בקרב שכלל טבח המוני.
על מנת להמחיש את חשיבותה של הטירה הזו בהיסטוריה הפורטוגזית, נאמר כי טירת פאדרן היא אחת משבע הטירות המיוצגות בסרט האדום של סמל פורטוגל.
לאגוש היא עיר לא גדולה בחבל אלגרבה, הממוקמת קרוב מאוד לקצה הדרום מערבי של יבשת אירופה (וכף סנט וינסנט, ראו לעיל). בדומה לערים אחרות בלאגרבה, גם לאגוש הייתה עיר חשובה לאורך ההיסטוריה, וצבאות רבים נלחמו עליה. קיימות בה עדויות להתיישבות פניקית, קרתגית ורומאית, וכמובן גם לאורך תקופות מאוחרות יותר.
העיר העתיקה מלאה בבתים לבנים קלאסיים המתאפיינים בקשתות ועמודים, וביניהם סמטאות המרוצפות באבנים בתבניות שונות שאותן תוכלו למצוא ברבות מהעיירות בפורטוגל. חומת העיר שנבנתה במאה השש עשרה עדיין עומדת בחלק מהמקומות, ומקיפה חלקים שונים מהעיר העתיקה. האזורים של החומה שהשתמרו בצורה הטובה ביותר ניתנים לצפייה באזור של גן החוקה (Jardim da Constituicao) הסמוך למים. החלק הזה של החומה שמר על בית מושלי אלגרבה הסמוך, שהיה בשימוש בתקופה שבה לאגוש הייתה בירת המחוז (במשך כמעט מאתיים שנה, בין אמצע המאה השש עשרה ועד אמצע המאה השמונה עשרה).
אתר היסטורי חשוב ביותר, שיזכיר לכם את האספקטים הפחות יפים של העיר והתקופה, נמצא גם הוא בסמוך לגן החוקה. מדובר על שוק העבדים של לאגוש (Mercado de Escravos), שפעל במשך כ-250 שנה החל מ-1444. לעומת זאת, אחד הגיבורים של התקופה הזו הוא אנריקה הספן, שהיה נסיך פורטוגזי בן המאה החמש עשרה שנחשב לאחת הדמויות החשובות בעידן התגליות. נמל הבית של משלחותיו של אנריקה היה בלאגוש.
המבצר הזה, בן המאה ה-17, נמצא בצמוד לאחד הכבישים הראשיים של לאגוש, ממש קרוב למרינה. הוא שימש להגנה על הנמל והמעגן של העיר, שבאופן טבעי היו נתונים לאיומים והתקפות פעמים רבות לאורך ההיסטוריה.
הוא נבנה כאחד מעשרות מבצרים וסוללות שנבנו במהלך מלחמת השבת הכתר הפורטוגזי (Guerra da Restauracao) בין ספרד לפורטוגל, שנמשכה כשלושים שנה. היות ובתקופה הזו כבר היו לצבאות יכולות ארטילריות, לא הושקעה מחשבה רבה בעיצוב ובסגנון שלו. הוא נמוך יחסית, ונועד בעיקר להגן על הכוחות הלוחמים ששהו בו.
זהו אתר מומלץ במיוחד עבור מי שמטייל עם ילדים, שכן המבחר הגדול של בעלי חיים שגן החיות הזה מכיל, כמו גם הקרבה שלו לעיר, הופכים אותו ליעד אידאלי לטיול של חצי יום עד יום. הוא שוכן קילומטרים ספורים מחוץ לעיר עצמה, כך שניתן להגיע אליו בקלות יחסית.
חלק גדול מאוד מגן החיות (כמעט מחצית הפריטים) מוקדש לציפורים, השוכנות במכלאות נקיות ומתוחזקות היטב. אוכלוסיית התוכים של גן החיות מרשימה במיוחד, וכוללת רפרטואר רחב של מינים. בנוסף לציפורים תוכלו למצוא בגן החיות יותר מתריסר מיני קופים, חתולי בר וטורפים, צבים נדירים ועוד מגוון של בעלי חיים. עבור הילדים הוקמה פינת חי הכוללת חיות משק שונות, כדוגמת כבשים, עיזים ועוד. תוכלו גם להיכנס איתם לכלוב שבו הם יוכלו לשחק עם למורים, אך הכניסה לכלוב הזה היא בתוספת תשלום.
