האיים האזוריים – דרום אמריקה ביבשת אירופה

אם חשבתם שחופשה בפורטוגל דומה למשהו אחר שאתם מכירים מיבשת אירופה – תחשוב שוב. עכשיו קחו את מה שיצא לכם ותזרקו אותו עוד יותר רחוק. כמה רחוק? בערך 4,500 קילומטר דרום מערבה, לאזור דרום אמריקה. הטבע עוצר הנשימה, השילוב של ירוק, לבן וכחול, העיניים שלא נחות לרגע מלהביט סביב – כאלה אלה (ועוד!) כנראה יחזירו אתכם לטיול של אחרי הצבא בדרום אמריקה, ואם עוד לא עשיתם אותו או שעשיתם אותו ליבשת אחרת, קחו כמה דקות וקבלו רעיון מחוץ לקופסה לטיול הקרוב שלכם. 

אי אפשר לדבר על האיים האזוריים מבלי לדבר על הנופים המשגעים שלהם. היה מדובר בפלא טבע של ממש גם אם אלה היו איים נמוכים רגילים, אך העובדה שמדובר באיים גבוהים הבנויים על סלע וולקני, הופכים את האזור והתפאורה שלו לדרמטיים הרבה יותר. מים צלולים כבדולח, חופים ארוכים עם חול לבן ודק, אגמים נסתרים בהמוניהם, גבעות ועמקים מוריקים כל השנה (ותודה למזג האוויר), שטחי ענק מכוסים לבה שהתקשתה ואפילו אי שנוצר מהתפרצות של הר געש. באיזה עוד מקום בעולם תמצאו את כל זה מקובץ יחד?

קחו בחשבון שמה שתקראו כאן הוא רק מדגם צנוע ביותר של המבחר והעושר הטבעי של הארכיפלג. הרשו לעצמכם להגיע ולהיות מופתעים, לשאול את המקומיים ואת בית המלון שבו אתם מתאכסנים כדי לגלות עוד מהטוב הזה.

Lagoa das Sete Cidades
הלגונה של שבע הערים. ללא מילים. (צילום: Lacobrigo)

 

הלגונה של שבע הערים (Lagoa das Sete Cidades)

זהו אחד המקומות המדהימים ביותר בכל האיים האזוריים, והוא נמצא רק כחמישה עשר קילומטר מערבה מפונטה דלגדה הבירה. מדובר בשני אגמים צמודים המופרדים זה מזה בלשון יבשה צרה. האגמים נוצרו בתוך מכתשים וולקניים, כך שהגדות שלהם מתרוממות מהקרקע בפתאומיות ובחדות. 

האגמים מלאים במים ירוקים בצע של אבני ברקת, וההמלצה היא לבחור יום שמש יפה במיוחד כשמגיעים אליהם. תוכלו לנסוע בכביש המקיף את האגם, ליהנות מהזוויות השונות שלו ולצלם תמונות שיישארו איתכם עוד זמן רב (אם כי אל תצפו שהן באמת יעבירו את מה שיראו העיניים שלכם). 

המקום המומלץ ביותר לצפייה באגמים ובסביבתם הוא "נקודת התצפית של המלך" (Miradouro do Rei), הנמצאת בחלק המערבי של האגמים. זוהי נקודת תצפית אידאלית, המעניקה גם תחושת גורל מסוימת שכן הדרמטיות של הנוף משתלבת עם השלד הנטוש של מלון ארמון ההר (Monte Palace Hotel) הסמוך. 

הר פיקו (Montanha do Pico) 

הר הגעש החרוטי הזה הוא הדייר העיקרי של האי פיקו, והוא גם ההר הגבוה ביותר בפורטוגל. הוא מתנשא לגובה של 2,351 מטר, ופסגתו נעלמת בעננים לעיתים קרובות, מה שיוצר סביבו הילה מיסטית משהו. ההתפרצות האחרונה שלו הייתה בתחילת המאה ה-18, כך שאין לכם מה לחשוש ממנו. בנוסף, על אף החרוטיות שלו, הר פיקו עולה מהקרקע במתינות יחסית, בהשוואה להרי געש אחרים בעולם. העובדה הזו הופכת אותו יחסית קל לטיפוס, גם עבור מטפסים לא מיומנים במיוחד. 

על מנת לטפס את ההר, עליכם להירשם במרכז המבקרים לפני תחילת המסלול. המסלול לפסגה מסומן כולו על ידי עמודי עץ התקועים באדמה כל כחמישים מטר, שיודיעו לכם כמה עליתם עד לאותה נקודה. אם תהיו בני מזל ותגיעו ביום עם ראות טובה, מרום ההר תוכלו לצפות הן ברחבי האי פיקו והן באיים השכנים, פאיאל, גרסיושה (Graciosa) ואחרים. 

אלגר דו קרבאו (Algar do Carvao)

הפעילות הגעשית באיים האזוריים יוצרת תופעות טבע שקשה להאמין שקיימות. הלגונות הרבות שממלאות את המכתשים ברחבי הארכיפלג במי אזמרגד הן דוגמה לכך. הפיר של אלגר דו קרבאו הוא דוגמה אחרת, ואפילו ביזארית יותר. 

המקום הוא בעצם בור ארוך באדמה, שנוצר כתוצאה מחלחול של לבה במקום אחד. צינור הלבה הזה יצר פיר באורך של כמאה מטרים, שניתן להיכנס אליו. הכניסה אל ההיכל הצר הזה של הר הגעש שאבד מן העולם, המשופע בצמחייה, היא חוויה סוריאליסטית. המבט למעלה, אל השמים, דרך קירות הפיר השחורים והצמחים ששורדים עליהם, נראית כלקוחה מעולם אחר. זהו בהחלט לא מקום עבור אנשים קלסטרופוביים. 

הצמחייה על קירות הפיר מתאפשרת תודות לבידוד שיצרה הלבה מן הסביבה הקרובה. במורד הפיר תראו נטיפים של סיליקה, ובתחתיתו שוכן בשלווה אגם של מים צלולים שהצטברו במקום עם השנים. 

Montanha do Pico
מבט מרחוק על הר הגעש פיקו

לגונת התנורים (Lagoa das Furnas)

המקום הייחודי הזה ברצועת החוף הצפון מערבית של האי סאו מיגל יאפשר לכם לצפות בפעילות וולקנית בפעולה. מדובר כאן באגם יבש, שנבנה בו מסלול עץ מוגבה לטובת המבקרים במקום. כאשר תלכו על רמפת העץ, תוכלו לראות מכתשים קטנים שמהם עולים ענני אדים. החום של המכתשים האלה הוא תוצאה ישירה של פעילות וולקנית. 

המקומיים עושים שימוש רב בבריכות הללו, המכונות פורנאס (Furnas – תנורים). שפים מהמסעדות בעיירה פורנאס הסמוכה מביאים לכאן את הקדרות שלהם, המלאות בתבשיל מקומי של בשר וירקות הקרוי קוזידו (Cozido), ונותנים להן להתבשל במכתשים הקטנים והחמים. אם תגיעו אל האתר הזה באזור חצות היום, תוכלו לראות את השפים הללו (או, יותר נכון, את העוזרים שלהם) דגים את הקדרות מהמכתשים ומחזירים אותן למטבח המסעדה, כדי להגיד את תכולתן לסועדים הרעבים.

הבריכה של דונה בייג'ה (Poca da Dona Beija)

אם אתם לא מסתפקים רק בלראות את הפעילות הוולקנית, ואתם רוצים גם לחוות אותה, זה המקום בשבילכם. הוא נמצא ממש קרוב ל-Lagoa das Furnas, כך שתוכלו לשלב את הפעילויות יחד. 

מדובר בקבוצה של מעיינות חמים, ובהם מים המגיעים ממערות וולקניות. המים מגיחים מהמערות בטמפרטורה של יותר מארבעים מעלות, שבעבר היוו את האמבט המקורי עבור הרוחצים. בהמשך נחפרה תעלה, שמובילה כיום את המים למספר בריכות, כל אחת בטמפרטורה אחרת. 

קחו בחשבון שהבריכות הללו פופולריות מאוד, והן בעיקר אלה שהביאו לעיירה פורנאס את המוניטין שלה. הבריכות עברו שיפוץ נרחב יחסית לאחרונה, והן כיום מסודרות יותר מתמיד. העונג שבטמפרטורה של המים, יחד עם הצמחייה הטרופית שממלאת את המקום, יזכירו לכם שוב למה הגעתם לכאן.

האי הקטנטן של וילה פרנקה דו קמפו (Ilhéu da Vila Franca do Campo)

כקילומטר אל תוך האוקיינוס מהחוף של העיירה וילה פרנקה דו קמפו, הנמצאת באי סאו מיגל, שוכן האי הוולקני הקטנטן הזה. לא מדובר בסתם אי, אלא בהר געש ששקע בתוך האוקיינוס. השקיעה הלא-שווה שלו הובילה לכך שהוא מציע למבקרים בו מגוון פעילויות, שקשה להאמין שיש עוד מקום בעולם שיציע לכם אותן. 

צד אחד של הר הגעש הותיר מעל למים חלק די גדול, מה שמאפשר למבקרים במקום לשכב על המדרון של הר הגעש ולהשתזף בימים יפים. פנים הר הגעש הפך לבריכה המוזנת ממי האוקיינוס, שבה ניתן לשחות בנחת. העובדה שרק מיצר קטן מחבר בין האוקיינוס למרכז הר הגעש הטבוע (לפחות על פני המים), יוצרת הגנה מלאה על השוחים מפני הזרמים של האוקיינוס האטלנטי, שעלולים להיות רציניים לעיתים. בנוסף, כמו רבים מהרי הגעש האחרים של האזור, גם הר הגעש השקוע הזה מכוסה כולו בצמחייה עשירה, שהופכת את המראה לסוריאליסטי אפילו יותר.

אל האי הזה ניתן להגיע באמצעות מעבורת היוצאת מהרציף של וילה פרנקו דו קמפו. המקום הזה פופולרי מאוד, בייחוד בעונת התיירות, כך שמומלץ לצאת מוקדם כדי ליהנות ממנו.

אז מה היה לנו עד עכשיו?