תפריט
מדיירה נקראת לפעמים "הוואי של אירופה", ולא בכדי. הארכיפלג היפהפה הזה, עם השמש, הנופים, הטבע והחופים, מושך אליו תיירים מאירופה ומהעולם כולו לאורך כל השנה. בדומה להוואי, גם מדיירה מרוחק מאוד מ"יבשת האם". הוא נמצא מערבית לחופי אפריקה, די עמוק לתוך האוקיינוס האטלנטי, וכארבע מאות קילומטר צפונית לאיים הקנריים הספרדיים. האי הגדול ביותר בארכיפלג הוא מדיירה, ועיר הבירה שלו, פונשל (Funchal), היא המרכז העירוני והתיירותי הגדול ביותר בו.
כינויו של מדיירה, אי האביב הנצחי, מגלה טפח לגבי מזג האוויר הכמעט אידאלי השורר באי. החורף לא קר וגשום יותר מדי, והקיצים גם הם אינם בלתי נסבלים בחום ולחות. למי שחושב שמדובר ביעד אירופאי קלאסי, שבו החורפים מקפיאים את העצמות והקיץ הוא תנור מהביל ולח, מצפה הפתעה נעימה (תרתי משמע).
נוסף על כך, מדיירה הוא יעד שמתאים כמעט לכל סוג של מטייל ותייר. הוא מתאים לכם בין אם אתם מבוגרים ובין אם אתם צעירים. בין אם אתם מחפשים ללון בריזורט יוקרתי, ובין אם בחדרי דורמס בגסטהאוס. גם מטרקים מושבעים וגם רודפי ספורט ואקסטרים ימצאו בו את מקומם.
הטבע במדיירה, כמו שניתן לצפות, לא שני כמעט לאף מקום אחר. רבים מכתירים אותו בתור אחד המקומות היפים ביותר שהם ראו בחייהם, והם כמעט ואינם מגזימים. כוחות הטבע ומזג האוויר עצבו את הארכיפלג ויצרו בו נופים שקשה למצוא במקום אחר. צוקים, גבעות וגאיות, זריחות ושקיעות, כולם נראים אחרת במדיירה. נראים מקוריים יותר.
בהגיעכם למדיירה אתם כנראה מצפים שהאיום העיקרי על תושבי האי יהיה מזג האוויר וגלי הים. בכל זאת, האוקיינוס האטלנטי הוא אחד הרוגשים והפעילים ביותר בעולם. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שהאיום הגדול על הארכיפלג בכלל ומדיירה בפרט הגיע דווקא מכיוון שודדי הים שפעלו באזור, והטילו מורא על נוסעי האוקיינוסים ותושביהם.
מקום המקלט שנבחר על ידי הנזירות המקומיות, עבורם ועבור האוצרות של הכנסיות באי, הוא העמק שקרוי היום עמק הנזירות. מדובר במקום כמעט ולא נגיש, שאליו הפיראטים לא היו מתאמצים להגיע בשל ריחוקו מהחוף. הוא ממוקם במרכז מדיירה, והגישה היחידה אל הכפר השוכן בו כיום היא רק דרך מנהרה החוצה את אחד ההרים המקיפים אותו. הנופים הדרמטיים בדרך ונקודות התצפית הרבות, לא ישאירו אתכם אדישים. רוב הסיכויים שלא ראיתם מימכם נוף שכזה.
נוסף על כך, השפעות זרות התקשו לחדור אל הכפר המבודד הזה, מה שהופך אותו לאחד המקלטים החשובים של התרבות המקומית.
היות שהכלכלה של האי מבוססת בעיקרה הגדול על חקלאות, אין זה פלא שפותחו בו שלל שיטות לגדל יבולים. אחת הבעיות הגדולות שאיתן התמודדו תושבי האי היא ההרריות שלו, מה שמקשה על ניתוב המים הרבים שיורדים וזורמים בו אל השדות שלהם. הבעיה הזו הובילה לבנייתן של תעלות מים רבות בצלעי ההרים, שהבטיחו שהגשם היורד על האי יגיע באופן שווה אל כל החקלאים. תעלות המים האלה, הקרויות לבדס (Levadas), מהוות חלון מרתק לתרבות המקומית ולדרך החיים הנהוגה באי.
על אף שסיור לאורך תעלות מים יכול להישמע משעמם, אין זה המצב כלל. האורך הכולל של כל הלבדס באי מגיע לכאלפיים קילומטר (!), ומשום שהן ממוקמות על צלעי ההרים נשקפים מהן נופים מרהיבים. גם החלון להבנת התרבות המקומית דרך הלבדס איננו דבר של מה בכך. החשיבות שלהן והעובדה שיש כל כך הרבה מהן, הובילה חברות תיירות רבות לבנות סיורים שייקחו אתכם לחלקים המעניינים יותר של הלבדס, ויכירו לכם את הסודות שלהן.
מצוק המתנשא לגובה של 580 מטר מעל לחוף הדרומי של מדיירה. זהו המצוק הגבוה ביותר באירופה, ומבט ממנו לעבר החוף בהחלט יכול לגרום לסחרחורת. עם זאת, לא מומלץ בכלל לוותר על הנוף הנשקף מהצוק. תוכלו לצפות כאן גם באוקיינוס, גם בבירת האי פונשל, וגם בעיירה קמארה דה לובוס (Camara de Lobos). למעשה, הנוף כאן כל כך מרשים שלפני כמה שנים בנו כאן הרשויות רצפת זכוכית, הקרויה Skywalk דרכה אפשר לראות את הנוף מתחת לרגליים שלכם. לא מומלץ לוותר על החוויה.
בשל הגובה המרשים של קאבו ג'ארו, הוא מהווה מוקדם משיכה רציני עבור גולשים במצנחי רחיפה ודומיהם.
יש המוני טרקים במדיירה, ואם אתם חובבי הז'אנר עליכם רק לבחור את מה שמתאים לכם. המסלול הזה, הקרוי גם ורדה פיקו רואיבו (Vereda Pico Ruivo), הוא מהקצרים שבהם. מדובר במסלול של שלושה קילומטר (לכל כיוון), בין אקדה (Achada) לטיישיירה (Teixeira), והוא מתאים גם למי שלא כל כך מנוסה בהליכה בטבע. זכרו להביא איתכם מספיק מים ובגדים חמים, שכן ככל שתתקרבו לפסגה כך מזג האוויר יתקרר והרוחות יתגברו. השקיעה הנשקפת מהפסגה היא אחת היפות ביותר שתראו באי.
לא ניתן להגיע אל הטרק הזה בלי רכב או מונית, שכן התחבורה הציבורית לא מגיעה אליו. מומלץ לבחור בו על פני אחיו המוכר יותר והתיירותי יותר, ורדה דו אראאירו (Vereda do Areeiro), שכן הוא הרבה פחות עמוס במטיילים.
מדובר כנראה באחת העיירות היפות ביותר שתראו בחייכם. העיירה הזו, הממוקמת על רצועת החוף הצפונית של מדיירה, כוללת בתוכה בריכות שחייה טבעיות, מפלים הנשפכים אל הים, תצפיות משגעות ויער של עצי דפנה המוכר כאתר מורשת עולמי. אם אתם בעניין המסלול מסיישל לתצפית הכלות (Brides Viewpoint) הנמצאת בחצי הדרך לכפר סאו ויצ'נטה (Sao Vicente), יביא אתכם לנקודת נוף מהפנטת.
נראה שהנופים הטבעיים והצמחייה העשירה של מדיירה לא הספיקו לצ'ארלס מוראיי (Charles Murray) קונסול אנגלי שגר במקום ורכש את השטח במאה התשע עשרה, שהפך את השטח שעליו עומד היום הארמון למעון נופש שהיה בשימוש על ידי משפחות עשירות רבות במדיירה. בסוף המאה הפך אלפרדו גוליירמה (Alfredo Ghuilherme Rorigues) את המקום לארמון וגן בסגנון הארמונות שראה על גדות נהר הריין באירופה.
לארמון ולגן הסובב אותו הובאו צמחים אקזוטיים מרחבי העולם, כולל סקוטלנד, בלגיה, האיים הקנריים ועוד. בנוסף, שני אגמים מלאכותיים נבנו בשטח גני הארמון, ובהם חיים דגים מסוגים שונים וברבורים לבנים ושחורים שוחים בהם בניחותא. בשאר חלקי הגן תמצאו תרנגולי הודו ותרנגולים רגילות, ברווזים, אווזים ועוד. ברחבי הגן פזורים ממצאים מכל רחבי העולם, כולל תצורות סלע, פסלים וצורות בנייה.
הארמון והגן נמצאים ב- Caminho do Monte 174 בפונשל. דרך אחת להגיע לשם היא באמצעות רכב, או באוטובוס בקווים 20, 21, 22 או 48. הדרך השנייה היא באמצעות רכבל שממנו תצפו בנופים משגעים (11 יורו לכיוון אחד, 16 יורו הלוך-חזור). שתי הדרכים יציגו בפניכם נופים מדהימים.
הכניסה לגנים ולארמון עצמו עולה 12.5 אירו, והיא חינם לילדים מתחת לגיל 15.
חופשה במדיירה יכולה להיות חופשה פעילה מאד בזכות שלל האטרקציות וההפעלות שמציע הארכיפלג עצמו. חלק מהן מתאימות לחובבי האקסטרים או האנרגיות הגבוהות וחלק לאלה שמחפשים דווקא את הרוגע. כך או כך, גם הן הזדמנות מצוינת להכיר קצת יותר את האי וליהנות מחופשה בדיוק כמו שרוצים.
אחת התופעות שאמנם אינן ייחודיות למדיירה, אך מקבלות בה משמעות חדשה כמעט לגמרי, היא תופעת הבריכות הטבעיות. תמצאו כאלה בעיירה סיישל שנזכרה למעלה, אך אם אתם בעניין של בריכות טבעיות המקום עבורכם הוא פורטו מוניז. העיירה הזו נמצאת בפינה הצפון מערבית של מדיירה, ובה תוכלו למצוא בריכות טבעיות גדולות במיוחד המותאמות טבעית לשחייה.
הבריכות הללו נוצרו באמצעות לבה געשית שגלשה אל הקרקע, ויצרו תופעת טבע מדהימה המשתרעת על פני שטח של כמעט 4 דונם. תמצאו כאן בריכה למבוגרים, בריכה לילדים ואפילו אזור שעשועים. הבריכות מתמלאות באופן טבעי על ידי מי האוקיינוס המלוחים, ובמקום תוכלו לשכור שלל שירותים שינעימו לכם את כשהייה כדוגמת מיטות שיזוף, ציליות, מקלחות ועוד.
עבור מי שצולל (וגם עבור מי שרוצה לנסות או לחוות בפעם הראשונה), אין מקום טוב יותר מאשר חוף הצלילות Garajau. השמורה הימית שבו מתאפיינת במים צלולים כבדולח, ותמצאו בה מגוון עצום של בעלי חיים וצמחיה ימית. בחוף ישנו מרכז צלילה גדול ומצויד, שבו תוכלו לשכור את הציוד הדרוש ולקבל הדרכה.
אל החוף ניתן להגיע בשתי דרכים, כשהמומלצת היא באמצעות הרכבל. הרכבל לא עולה הרבה, והוא יעניק לכם תצפית יפהפייה הן על החוף והן על גבולות האי. אם תחליטו שזה לא בשבילכם, ישנו מסלול קצר שיאפשר לכם לרדת אל החוף רגלית.
נקודה מעניינת באזור היא נקודה מעניינת נוספת באזור הוא הפסל של ישו, הנמצא על הפסגה שמעל החוף. באופן מסורתי, באתר הזה נזרקו הגופות של תושבי האי שמתו בו ולא היו קתולים, כך שבעיני תושבי האי הם לא היו זכאים לקבורה (והבאתם לקבורה הייתה מנוגדת לחוק). רק שנים רבות אחר נפתחו באי בית קברות יהודי ובית קברות נוצרי לא-קתולי, והחוק שונה.
מדיירה משופעת בחופי גלישה שנדמה שנבראו במיוחד עבורכם ועבור הגלשן שלכם. האוקיינוס האטלנטי ידוע בגליו המרשימים, כך שאין זה פלא שניתן לגלוש ברבים מהחופים של האי (בהנחה שאתם יודעים מה אתם עושים). אם תרצו לגוון, תוכלו גם לגלוש באי הסמוך, פורטו סנטו (Porto Santo). עונת הגלישה היא בין אוקטובר למרץ, כאשר החודשים המומלצים ביותר הם נובמבר ופברואר.
אם אתם מתחילים או רוצים לנסות את חווית הגלישה בפעם הראשונה, בחוף Faja de Areia תוכלו למצוא תנאים שמתאימים יותר לרמתכם. עם זאת, קחו בחשבון שהגלים הידידותיים יחסית של החוף גורמים לו למשוך הרבה נופשים שלאו דווקא מחפשים לגלוש, מה שיכול להפוך אותו לצפוף מעט (במיוחד בחודשי הקיץ). חוף נוסף שלעתים יכול להתאים לרמת גולשים מתחילים נמצא ברצועת החוף הדרומית של האי פורטו סנטו.
זוהי חוויה ייחודית ביותר, שלמרות העובדה שהיא תיירותית בטירוף היא עדיין כנראה תהיה אחד הרגעים הזכורים ביותר בטיול. כאן אתם תטפסו על ההר מונטה (Monte), עד שתגיעו לפסגתו. למי שכבר עייף מההליכה, תוכלו לקחת רכבל שייקח אתכם עד לפסגה.
בהגיעכם לפסגה, תבחינו במחזה מוזר ביותר. מקומיים לבושים בבגדים מסורתיים, ונועלים נעליים מיוחדות עם סוליות עבות במיוחד. התפקיד שלהן יתברר ברגע שתעלו על המזחלות/כרכרות הללו. נוהגי המזחלות יעמדו מאחוריכם, ויגלישו אתכם לאורך הסמטאות הצרות עד שתגיעו חזרה אל העיר התחתית. זו חוויה שמתקרבת מאוד לספורט אקסטרים, ועל אף שהיא תיירותית מאוד היא גם כיף טהור. הנוהגים ישתמשו בסוליות העבות של הנעליים שלהם כדי להאט את הגלישה במורד ולכוון את המזחלת, כדי שלא תמצאו את עצמכם בקרבה אינטימית מדי לרכבים חונים. העלות של החוויה היא 40-25 אירו, תלוי במספר הנוסעים במזחלת.
ביקור במוזיאונים או באתרי מורשת הוא הזדמנות להכיר את ההיסטוריה של המקום, ללמוד על התרבות, על האנשים ועל הסיפורים שמלווים את היעד לא מעט שנים. כך קורה גם במדיירה, שבו מוזיאונים מעניינים (אם כי לא הרבה מדי) וכמה מבנים מיוחדים.
המוזיאון הזה, אם ניתן לקרוא לו כך, הוא מקבץ פריטים שנאספו או נוצרו על ידי מזכיר התיירות והתרבות של מדיירה. מדובר באסופה של מתנות, מכתבים, פריטי לבוש ויצירות אמנות שונות, כולן קשורות בצורה זו או אחרת למסעותיו ברחבי העולם בניסיון לקדם את האי. לדוגמה, ישנו חדר המוקדש כולו לסוסים, ואילו חדר אחר מלא בעניבות.
זהו איננו מוזיאון במובן הפשוט של המילה, אך הוא בהחלט שווה ביקור. בנוסף, במחיר של 3.5 אירו לכרטיס, תוכלו להיכנס וליהנות גם מהגינה היפהפייה של המוזיאון, הצופה אל מפרץ פונשל. גם הקפה במקום לא רע בכלל.
לארכיפלג מיירה בכלל, ולאי פורטו סנטו בפרט, נודעת חשיבות רבה בכל הנוגע לגילוי אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס, מגלה הארצות המפורסם מהמאה החמש עשרה. הוא בילה מספר שנים בפורטו סנטו, ואפילו נשא לאישה את ביתו של המושל המקומי. ביתו הוסב למוזיאון המוקדש לחייו, פועלו וגילויו של ההרפתקן הנודע. את המוזיאון תוכלו למצוא ברחוב Travessa da Sacristia 2-4 באי פורטו סנטו.
בשנת 2010, ביוזמה של אומנים מקומיים ובתמיכת הממשלה, עברה העיר העתיקה של פונשל מתיחת פנים ומיתוג מחדש. הדלתות של רוב בנייני העיר נצבעו מחדש ועל חלקן נוספו ציורים מושקעים. מסעדות וגלריות נפתחו, והפכו את השכונה – המפוקפקת לשעבר – למרכז תוסס של אומנות וצבע. כיום העיר העתיקה של פונשל היא מוקד משיכה להמוני תיירים, ולא יספיקו לכם האצבעות לספור את כמות ההזמנות לארוחות צהריים שתקבלו ממלצרים שמחכים רק לכם בפתחי המסעדות.
על אף מסחור של האזור, הוא מומלץ מאוד לביקור. תוכלו למצוא פה סצנה מעניינת ועדכנית, גלריות לרוב וחנויות שבהן תוכלו לרכוש מוצרי אומנות ומלאכת יד שנעשו בידי אומנים מקומיים.
כריסטיאנו רונאלדו הוא אולי התופעה המפורסמת ביותר שיצאה ממדיירה, שני רק ליין שלה. הכדורגלן הידוע נולד וגדל בפונשל, וגם אם אינכם חובבי כדורגל גדולים יהיה לכם קשה להתחמק מהשם שלו. שדה התעופה המקומי נקרא על שמו, כמו גם מלון CR7. מעריצים יוכלו לעצב את כל הטיול שלהם לאורו של כדורגלן העל שהחל את דרכו כאן.
במוזיאון תוכלו ללמוד כל מה שתרצו על הקריירה המפוארת של רונאלדו, החל מההתחלה הצנועה במגרשים של מדיירה ועבור בכל פרס וגביע שבו הוא זכה אי פעם. למי שאפילו זה לא מספיק, המלון הסמוך (CR7, שנמצא חלקית בבעלותו של רונאלדו, ונקרא על שמו) יוכל להשלים עבורכם את החוויה. למי שמתלווה למעריץ נלהב, אך מעדיף לבלות את זמנו בחוץ, המוזיאון והמלון נמצאים צמוד לפארק דו מאר (Parca do Mar), בשדרות Carneiro בפונשל.
אם אפילו המלון לא מספיק לכם, ודאי תשמחו לשמוע שבפונשל נמצא הפאב עם אוסף צעיפי הכדורגל הגדול ביותר באירופה. לפאב קוראים או אבו (O Avo), והסיכוי שלא תמצאו את הצעיף של הקבוצה האהובה עליכם נמוך מאוד.
זהו מוזיאון, המתגאה בכך שהוא מספר את הסיפור המלא של ההתיישבות והכיבושים של מדיירה. בהיותו ארכיפלג אסטרטגי באוקיינוס האטלנטי, מדיירה החליף ידיים רבות במהלך השנים. במוזיאון הזה מוצגת ההיסטוריה בצורה מפורטת אך גם אינטראקטיבית, כך שמבקרים בכל הגילאים יוכלו ליהנות ממנו.
בנוסף, תוכלו למצוא במקום גינות עם צמחים ייחודיים לארכיפלג. מי שמעוניין לחוות את הצמחייה של האי בצורה יותר עמוקה, יוכל לעשות זאת בגנים הבוטניים של מדיירה. האקלים המיוחד של הארכיפלג הביא לכך שהגנים הללו מכילים מגוון עצום של צמחים, מהגדולים ביותר בעולם. במקום תמצאו גם את מוזיאון הטבע של פונשל. המיקום של הגנים הבוטניים בפסגת אחד ההרים המתנשאים מעל פונשל, מבטיח שלא תתאכזבו גם מהנופים שתראו כשתסיימו את הסיור בין הצמחים האקזוטיים. תוכלו למצוא כאן גם רכבל קצר שיביאו אתכם לפסגת הר מונטה (Monte), שממנו תוכלו לרדת חזרה לעיר התחתית באמצעות ה-Toboggans שהוזכרו למעלה.
המוזיאון נמצא ב- Rua D. Carlos I 27, בפונשל. את הגנים הבוטניים ומוזיאון הטבע תמצאו ב- Caminho do Meio, Bom Sucesso בפונשל.
בשל מזג האוויר המצוין של מדיירה, הארכיפלג מארח מגוון רחב במיוחד של פסטיבלים ואירועי תרבות לאורך השנה כולה. חלק מהאירועים הם דתיים, חלקם ספורטיביים, חלק אחר חקלאי ויש גם כאלה המוקדשים לאספקטים השונים של התרבות המקומית. הפסטיבלים הם הזדמנות מצוינת לחוות את התרבות המדיירית ולהבין הרבה מההיסטוריה והלך החיים במקום. נסקור כאן רק מעטים משלל אלו שנערכים במדיירה מדי שנה.
הקרנבל הזה הוא מהגדולים באירופה, ואם תבקרו בו תרגישו כמעט כאילו הגעתם לאחיו בריו דה ז'ניירו, בברזיל. הוא חל בסוף השבוע שלפני יום רביעי של האפר (חג נוצרי החל בדרך כלל בחודש פברואר או תחילת מרץ), ומזג האוויר של האי מבטיח שזהו פסטיבל שלא תרצו להחמיץ. על אף שהאירועים מתחילים במהלך השבועות שלפני סוף השבוע של הפסטיבל עצמו, הפיק בסוף השבוע של הפסטיבל עולה משמעותית על כל מה שהקדים אותו.
זוהי אחת החגיגות המיוחדות למדיירה, והיא חוגגת את זכרם של שלושה קדושים נוצריים, פדרו (הקדוש של הדייגים), אנטוניו (הקדוש של האהבה) וג'ואו (Joao – הקדוש המגן של האי פורטו סנטו). הוא חל במהלך חודש יוני, ובמהלך הפסטיבל עיירות הארכיפלג לובשות חג. זהו פסטיבל צבעוני ומלא בפעילויות, וזוהי תקופה פופולרית לחתונות אצל המקומיים, בתור מחווה לסנט אנטוניו הרומנטי.
העיירה הקטנה הזו בצפון מדיירה מארחת את אחד הפסטיבלים המוזיקליים הגדולים ביותר באזור, בחודש אוגוסט. תיירים ומקומיים מכל רחבי האי והעולם מגיעים לעיירה על מנת ליהנות מיצירותיהם של שלל אומנים, מקומיים ובינלאומיים כאחד. נוסף על המוזיקה הזו, במהלך הפסטיבל תמצאו מספר אירועים של תרבות ומוזיקה מסורתית שיאפשרו לכם להעשיר את נקודת המבט שלכם על הארכיפלג ותושביו.
מדיירה הוא ארכיפלג הכולל כמה איים, שמתוכם המיושבים הם מדיירה האי, והאי הסמוך פורטו סנטו. ניתן לבקר גם באיים הנטושים (Desertas Islands) וגם בפורטו סנטו, על מנת להשלים את החוויה של הביקור בארכיפלג.
זוהי קבוצה של איים קטנים, הנמצאים כעשרים וחמישה קילומטרים מהחוף המזרחי של מדיירה. האיים הללו אינם ראויים למגורים, שכן אין בהם מקורות מים מספקים והאקלים בהם מאוד לא יציב. עם זאת, הם מהווים את אחד היעדים הפופולריים ביותר לטיול יום ממדיירה, שכן יש בהם נופים ובעלי חיים ייחודיים להם. בין היתר, תוכלו למצוא כאן את הלטאה המדיירית, עכביש זאב מדיירי וכמה סוגי ציפורים ויונקים. המעניין ביותר הוא כלב הים הנזירי המצוי (Monk Seal), שהוא זן נדיר ביותר של כלב ים הנמצא בסכנת הכחדה וחי באיים הללו. כשהאיים הוכרזו כשמורת טבע (ב-1980) היו באי 8 פריטים של כלב הים, וכיום ישנם יותר מעשרים.
טיול היום בסירה ממדיירה לאיים הנטושים כולל הדרכה על שמורת הטבע, ועל ניסיונות השיקום של אוכלוסיית כלבי הים. בנוסף, השיט הזה הוא הזדמנות לא רעה לנסות לצפות בלווייתנים ודולפינים.
האי המיושב הקטן ביותר בארכיפלג. הוא כולל רצועת חוף של חול זהוב באורך של כתשעה קילומטר, שבדרך כלל מלאה בנופשים שכן זוהי היחידה בארכיפלג. רוב הצמחייה הייחודית לאי נהרסה בשל ההתיישבות בו, ואת מה שלא עשה האדם עשו הארנבים שהביא איתו.
בנוסף לחוף הפופולרי, תוכלו למצוא באי את מוזיאון כריסטופר קולומבוס שהוזכר לעיל, וכן מסלול גולף לחובבים. תוכלו להגיע אליו הן באמצעות טיסות בינלאומיות, והן באמצעות מעבורות כחלק מטיול יום ממדיירה.
